גלעד הובר – אימון אישי

התקשורת שלנו היא למעשה הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים להשפיע על עצמנו ולחולל בתוכנו את אותם תוצאות שאנחנו רוצים לראות בחיים, והתקשורת שלנו עם הסובבים אותנו – היא הכלי שלנו שבאמצעותו נוכל לגרום לדברים לקרות בסביבתנו המיידית, ולשנות את מצבנו….

יום החתונה הוא היום הכי שמח ומרגש, אך הוא גם היום הכי תוסס ומלחיץ. ההכנות הרבות לחתונה וכל הציפיות הגדולות מהיום המיוחד הזה שישפיע על המשך כל חייכם, יכולים לגרום בקלות להרבה עצבים. אז מה עושים כדי שכל היום הזה – מתחילתו ועד סופו – יהיה באמת היום הכי שמח בעולם?

כיצד נפיק אירוע מושלם, כזה שעושה רושם, כזה שכולם מדברים עליו הרבה אחרי שהוא מסתיים.. תפקידו של מנהל האירועים הוא לנווט את האירוע, להוביל את צוות המלצרים והברמנים, ובסופו של דבר לדאוג לפרטים הכי קטנים שיהפכו את האירוע שלכם למושלם וללא תקלות.

אני בטוח שאתה יודע כי הערכה עצמית היא הערך
שאתה רואה את עצמך כאדם. האם אתה מאמין
שההערכה העצמית שלך סבירה או נמוכה?

במידה והיא לא גבוהה תאמין או לא, זה בעיה נפוצה מאוד!
אך יש לי חדשות כי זה משהו שאפשר לתקן בקלות יחסית.
במהלך המאמר הבא אני הולך לחשוף אותך להרבה …

דאג להעלות את הרעיונות שעולים במחוכם על הכתב סמוך למועד שבו עלו. פעמים רבות נעלמים רעיונות טובים כלעומת שבאו עקב השכחה. רגע של השראה עשוי להביא להצלחה גדולה….

חשיבה יצירתית מטבעה אינה הגיונית, היא כוללת "קפיצות" מחשבתיות, והיא נובעת לעתים קרובות מגירויים אקראיים, הבאים מכיוונים בלתי צפויים, ומטבעה היא מתעלמת מאילוצים…

הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות עבור עצמנו ממש ברגע זה, הוא להרשות לעצמנו להרגיש טוב ולהיות מאושרים, לא מתישהו, ולא באחד הימים, ולא כשכל מיני תנאים יתגשמו, אלא ממש עכשיו!

קיבלת ציון 80 במבחן – אתה נעשה שמח מזה. ממה אתה נעשה שמח? מהמחשבה שלך על הציון לא מהציון. כי הציון הוא רק ציון, זה בסה"כ מספר. מהי המחשבה שלך על הציון? שזה ציון מעולה. מישהו אחר יקבל את אותו הציון ויהיה עצוב. למה? כי המחשבה שלו על הציון תהיה שונה…

כל דפוסי הפעולה והחשיבה שלנו הם תוצר של כאב ועונג אשר חווינו בעבר. כל פעם שאנחנו חווים שעמום, כעס, חוסר אונים וכד’ אנחנו מחפשים דרך שתוציא אותנו מהמצב הרגשי הזה של כאב ותוביל אותנו למצב רגשי אחר של עונג. בן האדם מחפש משהו שיביא לו עונג ולו עונג רגעי בלבד…

לאחר שניסינו מספר פעמים להפעיל אותה – ונכשלנו – והג’יני לא הופיע, אנו מגיעים למסקנה ש"החיים זה לא פיקניק", או שעבדו עלינו", ושהגיע הזמן לנטוש את החלומות שלנו", "להתבגר", "לחיות במציאות", "לצאת מן האשליות"…. ואנחנו מוותרים על מה שאנחנו באמת רוצים, ועל מה שבאמת חשוב לנו.